החלטה בתיק פש"ר 785-04

            מבוא

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי עו"ד גב' אורלי גלמן (להלן: "המבקשת") בשמה ובשם סולניר בע"מ, חברה בפירוק, ביום 03/04/11, לביטול החלטה בדבר הפטר שניתן לחייב ולהורות לכנ"ר לשלוח לשלושת נושי החייב העתק מבקשת ההפטר ותסקיר הכנ"ר ולקבוע דיון נוסף בבקשת ההפטר.

2.         הבקשה הועברה לתגובת החייב, הנאמן והכנ"ר. המבקשת הגישה, לאחר המועד שנקצב למתן תשובה, תשובה לתגובה, במסגרתה שטחה טענותיה בהרחבה וכן העלתה טענות שלא מצאו ביטוין במסגרת הבקשה, ובלא שעתרה בבקשה להארכת המועד להגשת תשובתה.

            רקע עובדתי

3.         ביום 22/11/10 הגישה המבקשת בקשה לשינוי מועד הדיון בבקשת החייב להפטר, שנקבע ליום 17/02/11 בשעה: 08:30.

4.         בהחלטה שניתנה ביום 24/11/10 לבקשת המבקשת, נדחה הדיון ליום 24/02/11 בשעה: 11:00.

5.         המבקשת מציינת בבקשתה, כי היה בדעתה להתייצב לדיון, ואולם ביום 22/02/11 הגיעה למשרדה הודעה בשעה 14:30, לפיה דיון בצו מניעה שהוגש על ידי אחרים, בו המבקשת ובעלה נמנים על 6 המשיבים ומצוי בטיפולה האישי, נקבע לדיון ליום 24/02/11 בביהמ"ש המחוזי מרכז. לטענתה, ולנוכח הזימון הדחוף ומשאין במשרדה עו"ד נוסף, נפנתה המבקשת להגיש בקשה לדחיית הדיון עוד ביום 22/02/11.

6.         ביום 23/02/11 נתן הנאמן תגובתו, לפיה אין מקום להורות על דחיית הדיון, תוך שציין שהמבקשת רשאית להגיש תגובה בכתב, אשר "תישקל בכובד ראש".

7.         ביום 23/02/11 ובהמשך לתגובת הנאמן, ניתנה החלטה הדוחה את בקשת הדחייה.

8.         לטענת המבקשת, שיגרה המבקשת, ביום 23/02/11 בשעה 18:45 ושוב ביום הדיון ביום 24/02/11 בשעה 10:25 ובשעה 10:31, את תגובתה לביהמ"ש, תוך שציינה כי התנהלות החייב בהליך הפש"ר לא נבדקה על ידי הנאמן והכנ"ר ויש באפשרותה להצביע על העברות במרמה שעשה החייב.

9.         יצוין, כי המבקשת לא שלחה את תגובתה לנאמן ולכנ"ר ביום 23/02/11 ועשתה כן אך ביום 24/02/11, כשבשעה 10:17 ובשעה 10:20 שלחה המבקשת תגובתה לכנ"ר, ובשעה 11:24, ולאחר מועד הדיון שנקבע, שלחה המבקשת בקשה למשרדי הנאמן, ושעה שהדיון בבקשת החייב להפטר נקבע לשעה 11:00 וניתן היה להניח כי הכנ"ר והנאמן היו בשעות אלה בביהמ"ש ולא במשרדיהם.

10.        תגובת המבקשת נתקבלה במזכירות ביהמ"ש ביום 24/02/11 בשעה 10:52, כעולה מהתיעוד בתיק האלקטרוני, ולנוכח המועד בו הוגשה לביהמ"ש, לנאמן ולכנ"ר, לא הייתה בפניי בעת הדיון, והחלטה אודות כך אף נמסרה למבקשת ביום 06/03/11.

            טענות הצדדים בתמצית

11.        המבקשת טוענת, כי היה על ביהמ"ש לאפשר למבקשת להיות נוכחת בדיון ולא לקיים דיון בהיעדרה. עוד טוענת המבקשת, כי היה על הכנ"ר להמציא למבקשת העתק מבקשת החייב להפטר ומהתסקיר, ובכל מקרה לביהמ"ש מסור שיקול דעת במסגרת בקשת הפטר להביא בחשבון התנהלות החייב במסגרת ההליך ולא ליתן לחייב הפטר. מנימוקים אלה טענה המבקשת, כי יש להיעתר לבקשתה.

12.        החייב טוען, כי לאחר שניתן פסק דין בערעור שהגישה המבקשת על הכרעת החוב של הנאמן ולא הוגש ערעור על פסק הדין, פסק הדין הינו חלוט. לפיכך, ומששילם החייב את מלוא הדיבידנד לנושים על פי תביעות החוב שאושרו על ידי הנאמן, היה מקום להגיש את הבקשה.

            החייב מציין, כי אלמלא ניתן בראשית הדרך כנגדו פסק דין בהיעדר לבקשת המבקשת, לא היו חייו משתנים לרעה באופן כה קיצוני, וזאת למשך תקופה של 21 שנים. לדבריו, בשל אופייה של המבקשת ובהיותו תמים, נפל קורבן כשה תמים לתביעה אזרחית חסרת תקדים שהוגשה כנגדו ואשר פעלה ורדפה את החייב בלא רחמים ומצפון.

13.        הנאמן מציין, כי המבקשת הגישה בקשת דחייה לקיום הדיון שנקבע ליום 17/02/11, הגם שהופיעה אותו היום לדיון שהתקיים בבימ"ש השלום בחיפה.

            עוד ציין הנאמן, כי במהלך הדיונים בתיק פשיטת רגל זה, המבקשת מבקשת באופן שיטתי הארכות מועד ודחיית מועדי דיון לגבי כמעט כל הליך אפשרי שהתקיים.

            הנאמן טען, כי לא חלה על החייב, בהיותו לא מיוצג, להמציא הבקשה להפטר לנושים, ובכל מקרה, ושעה שהמבקשת הינה עו"ד והייתה מודעת עוד בחודש נובמבר 2010 לדיון בבקשת החייב להפטר, לא הייתה מניעה מצידה לעיין בבקשת ההפטר.